יצאתי לחפש את הירח שעלה כל כך יפה אצל רני יגיל בשירו של נתן אלתרמן כאן.
לשמחתי הוא לא ישב על כידון הברוש, ביטוי ציורי אם כי לוחמני מעט…(סליחה)
נתתי למצלמה הדיגיטאלית,המלאכותית והלא מקצועית לעשות את שלה והנה למרות מסכי הטכנולוגיה ושכלולי הצילום האוטומאטיים קיבלתי ירח בכלל לא רע, עם כל ניצביו העננים המכסים, משקפים ומחזירי אורו, ואי אילה ענפים קרובים שמתחפשים לרחוקים.
הלילה מוביל אל הראשון לינואר אלפיים ועשר
ואני מתנדנדת בין ויתור לתקוה
הירח הזה בדיוק מתאים לי הערב.
מהמם מירי. תרגישי טוב ושנה טובה.
כמו שכתבה אומי. מהמם. רני
אומי ורני תודה על התגובות המהממות. כך ודאי גם הרגישו קדמונינו כשהביטו בו .
יפהפה, מירי!
תודה רות ושנה טובה!
מירי יקירה,
אושר לקבל את השנה החדשה ביללות תן- תקוה למולד ירח.
צילום מקסים.
תמי יקרה לי מאוד! התגעגעתי.
תודה על ברכתך וראייתך את התן המילל למולדו של ירח אנושי.
מירי, תמונה מופלאה. אוהבת מאד
שנה טובה
עשור חדש פורה ושמח!
איריסית אשר על האמריליוסים ועוד פרחים,תודה!
יפהפה, מירי
היום גם כמעט התעלפתי מהירח, אבל התאפקתי כי אם אתעלף איך אראה?
לוסינקה כולך נשמה ואור
איזה יופי, מירי, והירח הזה נראה לי כמו קן מואר של צפור. תודה לך
שקטפת בשבילנו את הירח
חנה חמודה תודה על הדימוי של קן הציפור המואר. אפנים לי אותו ברשותך.
יפה הירח שלך, מירי, ומעניין לראות עד כמה הוא, אכן, "שלך".
אתמול, במקרה, הסתכלתי די הרבה בירח. ראיתי אותו זורח, ואחר כך היה ליקוי ירח. והנה, הירח שלך. ויתור ותקווה את אומרת. נראה לי שבתהליכים יצירתיים מתנדנדים הרבה בין שני אלה. שתהייה לך שנה אזרחית טובה ומאושרת.
חני תודה שהסבת את תשומת ליבי לליקוי החמה שהיה אתמול. צילמתי בדיוק בשיא הליקוי אבל…הוא כוסה עננים .
מעניין עד כמה הבוהק שלו עז גם עם הליקוי.
הירח משך אתמול הרבה מבטים מסתבר. חלק אולי ידעו על הליקוי וחלק אחר אולי סתם נמשך אל האור המעט לקוי מסתבר אבל , גם כך בהיותו גוף מחזיר אור בעצמו ולקוי מעט הוא נשגב.
נשגב ביותר, מירי, ויש לו גם השפעה גדולה הן על העולם והן על האדם – גאות ושפל. ויתור ותקווה.
יפה חני
כל טו בחודש יש בקיעה של מולד ירח.
לכן יש טו באב.
ולא נשכח את טו בשבט המתחדש עלינו לטובה.
טוו בחודש הוא זמן ממוזל ומבורך.
הירח הזה מאד אוהב, דומה ללב ועלה תלתן. האהבה העוצמתית פורצת מתוך החשיכה והעלים. כמו אלוקים.
תודה אביטל . לגמרי. ואם באלוקים עסקינן אפשר לשוב לשיר של אלתרמן אצל רני בהערכה ואהבה .
בסיפור הנסיכה שרצתה את הירח, או בשמו המקורי המון ירחים, מציע אחד מחכמי הארמון למלך למתוח וילונות שחורים סביב חלונות הארמון כדי שהנסיכה לא תראה את הירח האמיתי. בצילום שלך , מירי, מפלס הירח נתיב בוילון שחור ובוקע במלוא בוהקו והדרו לכבוד מי שיצאה לחפשו.
כל כך יפה כתבת לבנה
מכירה היטב את ההתנדנדות בין ויתור לתקווה, מירוש.
מותר להתנדנד איפה שרוצים.
"לאהוב את מה שיש", זה המשפט שעוזר לי בזמן האחרון.
וכשיש ירח מלא כמו בתמונה הזו, זה נעשה הרבה יותר קל לעשות זאת ..
במקרה את צודקת . רונית. הצילום והפוסט באו בזמן כזה.
מירי הירח שלך לובש ופושט צורה, מלא דמיון ומעורר השראה
חני את צודקת התמונה משתנה בעיניים. מוזר.
הזוי ומתעתע ומקסים. לרגע אפשר לחשוב שכדור הארץ נפער לו שם, בתוך הדשא…
שנה פורייה ומצוינת גם לך.
לאה איזה משפט מהמם והזוי-כדור הארץ נפער בתוך הדשא. לא מאכזבת שכמותך. תודה!
צילום עוצר נשימה המאחד עולמות שונים
ויוצר תזכורת ליופי הבריאה. תודה לך על תרומתך הנפלאה בהחזקת מראה לפלאי ההקיום.
מצלמה כמראה לפלאי היקום. העשרת אותי דיאנה
תפוח הירח שלך נח בעריסת שמיים
הי מירי יקרה, כל אחד רואה משהו אחר בצילום, והעדשה רואה משהו אחר מהעין האנושית ברגע מסוים. אני רואה בצילום היפה שלך את עינו הפקוחה של הטבע.
יפה אורה!
יהונדב
תפוח , ירח,,עריסה ושמיים-בריאה שלמה במשפט אחד שלך !
תמונה לא קלה לעשור הבא. לחץ, אור בוקע בקושי רב, מאבק, מה יהיה מירי יקרה?
גרא יקר
נדמה לי שכל אחד רואה מהרהורי ליבו
אני ראיתי בקיעה,בריאה,התחלה
ואתה ראית משהו אחר. מה שבטוח שלא רואים כרטיס ברכה עם נצנצים מוזהבים.
יהיה טוב גרא ! שנה טובה!
מירי, צילום יפה מאד. אני רואה בחלק העליון פני גבר אוהב נשענים על דמות לא ברורה. אני כאיש של מלים מקשר בין ליקוי ובין יופי וכוח. לא מקרה הוא שגדולי היהדות מתוארים בעיקר בתנ"ך כבעלי ליקויים ולקויות,ואילו בברית החדשה הליקויים מתבטאים באי-קבלתו של ישו. הלקוי היחידי הוא יהודה איש קריות. בגלל הליקוי אני אוהב את היהדות.
מעניינת מאוד תגובתך עקיבא חומר למחשבה על אודות קבלת אי השלמות. נשאלת השאלה אם החיפןש אחר התיקון מעיד על אי השלמות או חיפוש להשלמה. מן הסתם שניהם.
ניסיתי להתעלם מהידיעה של מה הם הדברים המצולמים.
יש לפנינו שני סמלים כלל אנושיים: אור וחושך.
אפשר לראות בצילום את האור המפציע מבעד לחושך או להפך: האור מכוסה על ידי החושך.
האוירה של הצילום לוקחת אותנו לכיוון העגום יותר. אולי בגלל שהאור הדומיננטי בצילום הוא הלבן ולא הצהוב.
גיורא יקר
תודה על ההתבוננות
אני באמת לא יודעת. בתור אופטימיסטית בלתי נלאית תמיד אחפש את הניצוץ מתוך החשכה והאור בקצה המנהרה. מאידך יכולה להבין לגמרי את מי שרואה ההיפך . ייתכן שבריאה והרס קרובים יותר ממה שנדמה. לידה ומוות
האור הנראה מתוך החושך
החושך הנראה היכן שאין אור.
אעפי"כ אני אוהבת את המקומות הורדרדים אפורים . ז"א אוהבת . והלבן המפציע אולי אפילו פוצע את עינינו , אבל גם תינוק שנולד וצורח מבעתת הריק שסביבו,נולד עד שימות. הפלא הגדול בעיני הוא האדם מחשבותיו ומגוון תכונותיו. נפלא ונעלם ואף בלתי מובן בעצם. כמעט כמו אלוהיו השונים.
מירי יקרה,
מכל נסיונותי (בערך שניים…) מצאתי שקשה לצלם ירח. קשה להעביר את הירחיות שלו לריבוע שטוח של נייר (או מסך). ניתן אולי לומר שהירחיות מוגדרת על ידי הנוכחות של הצופה באותו רגע עם הירח, עם כל השמים, מזג האויר ושעת הלילה. אחרת רואים סתם עיגול לבן בשחור או חלק ממנו.
הצילום שלך מעביר משהו מתחושת הנוכחות מול הירח, דוקא תודות לטשטושו ולחוסר היציבות שבו. יש בו משהו שבין ויתור לתקווה, כפי שאמרת.
אני הבטתי בירח בלילה שלאחר מכן, רק שקראתי לו לבנה. יש לי דיבור יותר טוב איתה מאשר איתו, משום מה.
2010 טובה לך ולכולם!
יעל
עלעלית יקרה כרגיל אבחנה מעניינת הקושי לצלם ירח ושלא יהיה סתם עיגול לבן בשמיים כהים. העננים ו…המצלמה עשו זאת ואני פשוט אישרתי את העבודה.
"מעל שדות תלויה הלבנה, אלך לשם אהובתי.." אני שרה ומאחלת אל הצילום הנפלא הזה, אלייך. איזה אור, מירי. כמה אור.